טיפול CBT בחרדה

​

חרדה, על כל צורותיה השונות, הנה אחד הקשיים הרגשיים השכיחים ביותר, כ 20% מהאוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 18) וכ 21% מהילדים בישראל מדווחים שחוו חרדה בשנה האחרונה. 

 

כולנו מכירים את ההרגשה לה אנו קוראים חרדה. כולנו, באופן טבעי, חווים רמה מסוימת של חרדה בכל מיני סיטואציות. חלקנו נרגיש אותה רגע לפני שנכנס לפגישה חשובה, או בחושך כשאנו שומעים רחשים מבחוץ. 

 

ההגדרה הכי מדוייקת לחרדה היא מצבור של תחושות גופניות, מחשבות, רגשות ופעולות. או במילים אחרות – החרדה היא שילוב של שלוש מערכות עיקריות: המערכת המנטלית ( מחשבות ורגשות), המערכת הגופנית ( תחושות גוף) והמערכת ההתנהגותית ( האופן שבו אנו פועלים). 

 

לדוגמא: תחושות גופניות של מחנק וקושי בנשימה, הזעה, מחשבות על אסון מתקרב, מחשבות על מחלה, רגשות של אימה ופחד קיצוני וכתוצאה מכך הימנעות מסיטואציות או מאנשים  וכו'...

קיימים סוגים רבים של חרדה: חרדה כללית, חרדת קהל, חרדת ביצוע, חרדת מבחנים, חרדה חברתית, חרדת טיסות, התקפי חרדה וכו' והתסמינים דומים ביניהם.

​

האם יש לי חרדה? או מהם הסימנים לחרדה?

כפי שציינו לעיל, חרדה מוגדרת כמכלול של תחושות, רגשות, מחשבות ופעולות. 

 

המערכת הגופנית: 

הסימפטומים הגופניים הם רבים ומגוונים ומשתנים בין אדם אחד לשני. תחושות גוף בחרדה יכולות לכלול: תחושת מחנק, קושי בנשימה, טשטוש ראייה, סחרחורת, הזעה, פעימות לב מואצות, כאבים בחזה, תחושת נימול ברגליים ובידיים ועוד. 

 

לרוב, קשה לנו לייחס את התחושות הגופניות לחרדה וכתוצאה מכך מרביתנו חווים עלייה בתחושות החרדה כתוצאה מתסמינים גופניים (המערכת המנטלית שמייצרת מחשבות כמו "אולי אני חולה?", " אולי אני חווה התקף לב" ועוד...)

 

המערכת המנטלית (מחשבות ורגשות): 

בחרדה אנחנו מרגישים תחושות של פחד ואימה בעוצמה גבוהה, בזמן חרדה מתעוררות מחשבות רבות.

הרבה מהמחשבות שמתעוררות בזמן חרדה מתאפיינות בחשיבה קטסטרופלית, מחשבות על אסון שעומד לקרות, מחשבות על מחלות או שיגעון, מחשבות על העתיד ועל כל מה שיכול להשתבש בעתיד, וכן מחשבות של ייאוש (זה לא ייגמר לעולם). ישנן עוד מחשבות רבות בזמני חרדה וכמעט כולן מעודדות את התהליך החרדתי ומשאירות את החרדה ברמה גבוהה.

 

המערכת ההתנהגותית: 

הרצון הטבעי ביותר של האדם הוא להימנע מתחושות ורגשות קשים. כדי לא להיפגש עם תחושות החרדה מרבית האנשים נוטים להימנע מכל סיטואציה ו/או אנשים שעשויים לעורר את החרדה מחדש (הימנעות) או לסגל לעצמם התנהגויות שמפחיתות את החרדה (התנהגויות בטחון). 

הימנעות או התנהגות בטחון שתיהן מאותות לנו שקיימת פה סכנה גדולה ועל כן עלינו לברוח מהסיטואציה או האדם שמולנו, מה שמביא לרוב לקיבוע של תחושות החרדה.