.png)
חרדה חברתית - "לא טוב היות האדם לבדו..."
- MORAN TSUR
- 24 באוק׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 11 בינו׳ 2023
"האדם מטבעו הוא חיה חברתית " אריסטו. האמנם? על חרדה חברתית
כולנו מתביישים לפעמים, זה טבעי לחלוטין. אבל מתי הביישנות הופכת להיות חרדה חברתית ומשהו שאנחנו צריכים לטפל בו? התשובה לשאלה זו היא פשוטה, כמו כל הקשיים האחרים בחיים שלנו – כשהקושי מפריע לנו בתפקוד ומונע מאיתנו לעשות דברים ולחיות את החיים שאנו רוצים עבור עצמנו – זה הסימן שצריך לטפל. מה זה חרדה חברתית? איך זה מופיע? ואיך מטפלים בה? בואו נתחיל בהתחלה...
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד מהשפלה ובושה בעת אינטראקציה חברתית או ביצוע מטלה בפרהסיה. לעיתים החרדה היא ספציפית ( כמו עמידה מול קהל) ולעיתים היא כללית יותר במגוון של מצבים חברתיים.
המונח חרדה חברתית הוצג לראשונה בשנות השישים, והוכנס כהפרעה ל DSM ||| (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) בשנת 1980. כיום נחשבת החרדה החברתית להפרעת החרדה הנפוצה ביותר.
אם נבחן את החרדה החברתית בעין של מטפלי CBT, נוכל לאפיין את החרדה החברתית בארבעה מוקדים עיקריים שהם : קוגניציות (המחשבות המאפיינות את הקושי), תחושות גוף והתנהגות (פעולות וגם אי-פעולות):
1. המחשבות ודפוסי המחשבה שמאפיינים את מי שחווה חרדה חברתית בדרך כלל מתאפיינים בתפיסת עצמי נמוכה ( כגון: אני מוזר, אני משעמם, אני טיפשה, אף אחד לא אוהב אותי..), סטנדרטים מוגזמים להתנהלות בחברה (כגון: אני חייב להיות כי כחם, שנון ואינטליגנט, אסור שייראו שאני מזיע או מסמיק, שיחה חייבת להתנהל בשטף וללא הפסקות) ובתסריטים נוראיים של מה ייקרה שבסופם תהיה השפלה או נידוי או בושה ( לדוגמא: אם אדבר ואסמיק כולם יצחקו עליי, אם אשאל שאלות שמעניינות אותי אז יחשבו שאני מוזר וכולם יתרחקו)
2. הרגשות הנלווים: כמובן שמדובר פה על חרדה, אימה ויכול להגיע גם למצב של אף התקפי חרדה. החווים חרדה חברתית מרגישים הרבה פעמים שהם לא חיים את החיים במלואם, שהם מפספסים, שהם נשארים מאחור בעוד שכל השאר נהנים ומבלים.
3. תחושות הגוף שמאפיינות את החווים חרדה חברתית ומופיעים בדרך כלל או בזמן או לקראת סיטואציה חברתית הם הזעה, הסמקה, דופק מהיר, צמרמורת, בחילות, סחרחורות, תחושת חנק ועוד.
4. התנהגות: החווים חרדה חברתית לרוב נמנעים מסיטואציות חברתיות או מסגלים לעצמם התנהגויות בטחון (לדוגמא: לעמוד בצד בסיטואציה חברתית, לדבר בשקט, להשפיל מבט, להיות בנייד בזמן מסיבה וכו'). לחלק זה של התנהגויות אנחנו אוהבים להוסיף גם את מרכיב הקשב הפנימי, כלומר את מרכיב תשומת הלב – הסובלים מחרדה חברתית כל הזמן קשובים לכיצד הם נראים, כיצד הם נתפסים בעיני האחרים והאם הם שייכים או זרים.
ושוב, כולנו חווים סוג מסוים של חרדה לקראת סיטואציות חדשות חברתיות או ביישנות במקרים חברתיים מסוימים, זה טבעי ותקין לחלוטין. אך כאשר ההפרעה מונעת מאיתנו לחיות את החיים שהיינו רוצים עבור עצמנו, מונעת מאיתנו להכיר ולהיות בחברה שאנו רוצים, מונעת מאיתנו לדבר ולהתקדם בעבודה או בלימודים – אזי כאן זה הזמן לבחון ולטפל בה.
בתחתית הדף מופיעים שאלונים שניתן לעשות לבחינת חרדה חברתית במבוגרים ובילדים ונוער.
איך מטפלים בחרדה חברתית?
טיפול CBT יעיל מאד והנו הקו הראשון לטיפול בחרדה חברתית. והבסיס של הטיפול הוא בשיתוף של המטופל ובלמידה מעמיקה על מהי חרדה בכלל ומהי חרדה חברתית וכיד היא באה לידיי ביטוי בחיים.
הטיפול עצמו מתחיל בניטור וזיהוי המרכיבים השונים של החרדה – מהם המחשבות שמתעוררות, מהם התסמינים הפיזיולוגיים, לאן הקשב מוטה בזמן האינטראקציה עצמה והחשוב מכל הוא איתור ההימנעויות והתנהגויות הבטחון.
לאחר שהתמונה מתבהרת במעט, בשיתוף פעולה אנחנו בוחנים יחד איזה חיים היית רוצה לחיות, מה היה קורה או איך היו נראים חייך ללא החרדה החברתית – מה היית עושה יותר?, איפה היית מסתובב?, עם מי היית מדבר?, מה היית לומד או במה עובד? וכו'
בהמשך, לכל אחד מהאלמנטים השונים (מחשבות, רגשות, התנהגות וקשב) אנו מתבוננים עליהם, בוחנים אותם ומסגלים כלים שונים להתמודדות איתם ולאיתגור שלהם.
אנו מאמינים כי הטיפול עובד רק כאשר אנו מצליחים ליישם את התובנות מחוץ לחדר הטיפולי ולכן לאורך כל הטיפול נשזרים ניסויים התנהגותיים כדי לאתגר ולבחון את האמונות המגבילות שקיימות אצל המטופל ולהתאים סט חדש של ערכים ואמונות.
לאט לאט ועל ידי למידה מחודשת של סיטואציות חברתיות והתנהגויות חדשות אנו לומדים שברוב הפעמים התסריטים הנוראיים שבראשנו לא באמת מתגשמים, אנו לומדים להעריך ולחזק את עצמנו וגם לחמול לעצמנו על השגיאות שאנו עושים, על הקושי וההתמודדויות שלנו.
תגובות